#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריד.
מדוע אין חמור יוצא במרדעת שקשרו לו בשבת? "	"רש""י פירש משום משאוי
ורק אם קשרו מערב שבת זה מלבוש. והתוס' (ד""ה והוא) פירשו משום דמיחזי כמתכוין להוצאת המרדעת. ובשם הר""ר פורת פירשו דמיחזי כאילו מתכוין להוליך
הבהמה למקום רחוק <sup>קיז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיז.  והרשב""א הביא שרבו
פירש כדי שלא ישתמש בצדדי הבהמה, וכ""נ מהירושלמי.</span>"	שבת נג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רטו.
מה הטעם לאסור בחמור בחצר 1) להניח אוכף 2) להניח מרדעת
3) להוריד אוכף 4) ומה הדין בהנ""ל? "	"1) רש""י (ד""ה
איתיביה) פירש דדמי כאילו צריך להטעינה משאוי.<br>2) רש""י (ד""ה מרדעת מותר) פירש משום משאוי [עי' ברש""ש שכן פירש
דבריו]. ר""י (בתוד""ה מהו) פירש משום טירחא.
התו""י פירש משום משתמש בבעלי חיים.<br>3) דאפשר דנפיל ממילא. לרב פפא
משום שנצטנן ממילא.<br>4) 1. אסור [והמהר""ם כתב
דלרב אפשר דמותר] 2. מותר
3. אסור. וכתב רש""י
(ד""ה לא) שלרב מותר."	שבת נג. - נג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רטז.
יציאת עזים בכיס שבדדיהן 1) מה הן שיטות התנאים ומה
הטעם לאסור 2) מה פסקו האמוראים? "	"1) לת""ק דמשנה יוצאות בכל אופן. לרבי יוסי אין
יוצאות דהוי משאוי. לרבי יהודה יוצאות צרורות ליבש אבל לא ליחלב. רש""י במשנה פירש דליחלב לא מיהדק ודילמא
נפיל ואתי לאתויי. ובדף נג,ב פירש דהוי משאוי שטוענת את החלב בכיס [ועי' במהרש""א]. וה""ר פורת
(בתוד""ה כאן) פירש שהכיס לשמור את החלב בדדיהן שלא
יזוב לארץ והכיס הוי משאוי <sup>קיח</sup>. ור""י (שם) פירש דבין ליבש ובין
ליחלב תרוייהו עבדי להו כדי שלא ישרטו דדיהן, ובליחלב שאינו רוצה שיתייבשו דדיהן אינו מהדקו ואיכא למיחש דילמא
נפיל ואתי לאתויי. לרבי יהודה בן בתירא הלכה כרבי יהודה אבל מתוך שאין מכירין מי ליבש ומי ליחלב שניהם אסורים.
ופירשו התוס' (ד""ה הלכה) דבמקום שאין עושים כלל
אלא כדי ליבש שרי ר' יהודה בן בתירא דלא שייך שם טעם דאין מכירין ור' יוסי אוסר משום דילמא נפיל [ והמהר""ם
רצה להגיה משום משאוי].<br>2) לרב יהודה מהודק מותר אינו
מהודק אסור. [למהרש""א פסק כר' יהודה ולמהר""ם פסק כת""ק]. רב פסק כר' יהודה בן בתירא. שמואל פסק
כר' יוסי ואיכא דמתני דפסק כר' יהודה בן בתירא. ר' יוחנן לפירוש רש""י פסק כת""ק דמתניתין ולתוס'
(ד""ה אמר) פסק כר' יהודה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיח.  ופירש הרשב""א שהכיס
משאוי שבשעה שהחלב מתכנס בדדים הם משום שאין דרכן לצאת כן בחול, מפני חולבים אותן.</span>"	"שבת נג: -
נד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריז.
מה פירוש המשנה 1) זכרים יוצאין לבובין
2) רחלות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות? "	"1) רב הונא אמר תותרי, שמחברים אותם בקשר שנים שנים שלא
יברחו. עולא אמר עור שקושרים להם כנגד לבם כדי שלא יפלו עליהם זאבים. רב נחמן בר יצחק אמר עור שקושרים להם תחת
זכרותן כדי שלא יעלו על הנקבות.<br>2) שחוזות - שאוחזין האליה
שלהן למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים.<br>כבולות - שמכבלין אליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן הזכרים.<br>כבונות - שקושרים בגד סביבן ביום שנולדות וצמרן נקי, ומשמר צמרן שלא יטנף."	שבת נג: - נד.		
